כנסיית יוסף הקדוש היא כנסייה קטנה ועתיקה הכלולה היום בתוך מערך בניינים המחוברים לבזיליקת הבשורה. אין עדות לכך שהיה פעם עוגב בכנסייה זו. בשנת 2011 הוחלט לערוך באוסטריה מגבית במטרה להחליף את שני העוגבים הקודמים בבזיליקה. תוצאת המגבית הייתה טובה מאוד וזאת הייתה כנראה הסיבה להחלטה להזמין עוגב נוסף, הפעם עבור כנסיית יוסף הקדוש, עבור הצרכים הליטורגיים של הצליינים והנזירים הפרנציסקנים גם יחד. בונה העוגבים האוסטרי ריגר Rieger הוא שבנה את שלושת העוגבים והרכיב אותם בשנת 2012. נגן העוגב האיטלקי פאולו אוראני Paolo Oreni הוא שחנך את הכלי ביום 08-12-2012. עוגב ליווי זה כולל מקלדת ידיים אחת עם 9 מחללות ומקלדת רגליים בת מחללת אחת. העוגב הוקם על טריבונה הנמצאת מעל לשער הראשי של הכנסייה ולא ניתן לגשת אליו, לא הציבור ולא הנכן עצמו. הקונסולה ממוקמת על הרצפה, באמצע הכנסייה ופונה אל המקום בו עומד הכומר בעת עריכת התפילה.

הפוסט נצרת כנסיית יוסף הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב ליווי זה הוקם בכנסייה התחתונה, בסמוך למערת יוסף ומרים. הגובה הוא נמוך בחלק הזה של המבנה ואף על פי כן האקוסטיקה במקום מאוד מחמיאה לעוגב. חבל רק שהעוגב הוקם בשני חדרים נפרדים מהכנסייה עצמה המחוברים אליה דרך פתחים צרים. עוצמתם ויופיים של הצלילים מושפעים כמובן מזה שלא נמצא מקום לכלי בתוך הכנסייה עצמה. הקונסולה ממוקמת על במה צרה בקצה הכנסייה. העוגב נבנה על ידי בונה העוגבים האיטלקי טמבוריני.

הפוסט נצרת – עוגב המערה של בזיליקת הבשורה – עוגב מקהלה הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

קיומו של עוגב בנצרת במאה ה-XVIII ידוע לנו מעדותו של נגן העוגב הגרמני אליעזר הורן. מכתב שלו מציין שהוא ניגן על עוגב איטלקי בעל 8 מחללות אשר נבנה על ידי בונה העוגבים דומניקו מנציני שהגיע לנצרת בשנת 1734. הרבה עוגבים התחלפו בוודאי זה אחר זה מאז אך נעלמו עקבותיהם. שני האחרונים עדיין קיימים במקום: היותר וותיק משניהם נבנה על ידי בונה העוגבים האיטלקי טמבוריני והוא נמצא בחלק התחתון של המבנה. עוגב הרבה יותר גדול נדרש עם סיום עבודות הרחבתה של הבזיליקה ובנייתו נמסרה לאח הפרנציסקאני דלפינו טבואדה, מנהל בית המלאכה לעוגבים במנזר הגואל הקדוש בירושלים. חנוכת העוגב החדש נערכה ב-11 לאוקטובר 1982 ונגן העוגב בהזדמנות חגיגית זו היה האח הפרנציסקני אלברטו צרונה, נגן עוגב הבזיליקה סאנטה מריה דאי אנג'לי באסיזי שבאיטליה. הקונסולה נמצאת במרכז הכנסייה העליונה. היא מחוברת לעוגב באמצעות כבלים חשמליים.

הפוסט נצרת – בזיליקת הבשורה – עוגב ראשי הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עובדת קיומו של עוגב לצרכי הפולחן בבית לחם כבר לפני למעלה מ-600 שנה ידועה בוודאות.
אכן בעת ביצוען בשנת 1906 של עבודות חפירה לקראת הנחת יסודות בית אירוח לצליינים בסמיכות לכנסייה סנתה קטרינה, נתגלו 211 חלילים מהמאה ה-XIV .
חילילם אלה נשמרו ומוצגים כיום במוזיאון Museum of Biblical Studies בעיר העתיקה בירושלים.
צליינים אשר בקרו בבית-לחם בשנת 1640 ציינו אף הם שהיה במקום עוגב. נגן העוגב בתקופה הזאת היה האח ארקנג'לו מהעיר אגריז'נטה בסיציליה.
הכלי הלפני-האחרון בסדרה כה ארוכה של עוגבים אשר הובאו לשם במהלך כל השנים הללו, נבנה בבית מלאכה לעוגבים שהותקן במתחם "הגואל הקדוש" הפרנציסקני בעיר העתיקה בירושלים: האב אנדראה מורטו מגרנדה (ספרד) התחיל את בנייתו בשנת 1914 והאב מז'לה סיים בשנת 1925.
האח דלפינו טבואדה מגליציה (ספרד) שיפץ אותו והתקין בו מערכת תמסורת חשמלית בשנת 1955.
האח טבואדה החליף מאוחר מכן את כל העוגב בכלי חדש שהוא בנה בעצמו ושנשאר במקום עד לשנת 2000.
כלי זה היה הגדול והיפה מכל הכלים אשר היו בשימוש באזור כולו.
(ראה תיאור במדור "עוגבים שפורקו אחרי 1992").
העוגב הקיים היום במקום הוזמן אצל בונה העוגבים ריגר מאוסטריה לקראת ביקורו בארץ הקודש של האפיפיור יוהאן-פאולוס השני בשנת 2000.
הוא נחנך בשנת 2003 על ידי האב ארמנדו פיארוצ'י ונגנית העוגב הגרמניה אליזבט רולוף.
הכלי החדש מורכב למעשה משני עוגבים שונים הנשלטים או על ידי קונסולה מרכזית אחת או על ידי שתי קונסולות בנפרד: עוגב הפוזיטיב ממוקם בחלק המרכזי-אחורי של הכנסייה וכל שאר חלילי העוגב ממוקמים מעל איזור הכניסה הראשית לכנסייה.
כל החלילים של מחללות הפוזיטיב כולל מחללות הפדל המסונפות לו, ממוקמות ליד הקונסולה הראשית, וניתן לנגן עליהן בעזרת קונסולה נפרדת. כתוצאה מכך, שני נגנים יכולים למעשה לנגן בו-זמנית על העוגב, האחד על הפוזיטיב והפדל שלו, והשני על כל שאר העוגב.

הפוסט העוגב הגדול של כנסיית סנטה קטרינה הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

העוגב שייך לכנסייה האנגליקנית בירושלים, ואכן הקתדראלה היא מקום מושבו של ההגמון האנגליקני של ירושלים. הוא נבנה על ידי בונה העוגבים האוסטרי ריגר (Rieger) ונחנך ב-1984 על ידי הנגן והמלחין האנגלי הנודע פיטר הורפורד (Hurford). עוגב זה מחליף עוגב קודם שנבנה על ידי בונה העוגבים האנגלי בווינגטון (Bevington) ב-1904. בונה העוגבים הישראלי גדעון שמיר השתמש בחלקים רבים של עוגב ישן זה כאשר בנה את עוגב הקונצרטים הנמצא באולם הכט באוניברסיטת חיפה. העוגב מתוצרת ריגר הוא אחד הכלים היפים ביותר שאפשר לשמוע כיום בירושלים, וזאת גם אודות לאקוסטיקה המצויינת של הבניין עצמו. הוא הוקם על במה בעלת שלוש מדרגות, בכניסה לכנסייה, בין שתי הדלתות. אדם המבקר שם חייב לעקוף את העוגב כדי להיכנס פנימה. ארגז העוגב בנוי מעץ אלון אדום. המחללות של המקלדת השנייה ממוקמות בחלק התחתון של הארגז, מוסתרים מאחורי תריסי העמעום ורשת עץ מגולפת דקורטיבית. כל שאר המחללות בחלק העליון, כשהשליט '8 גלוי בחזית : 7 קבוצות של 5 חלילים מסודרים בשורה עם קורניז מעליהם. רשת עץ דקורטיבית מציגה עלי אלון מכסה חלקית את חלילי השליט '8. הקונסולה בנויה בתוך ארגז העוגב והנגן חייב אפוא להפנות את גבו לכנסייה.

הפוסט עוגב ראשי של הקתדלה סנט ז'ורז' הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב הליווי של כנסיית גתשמני בירושלים
הכנסייה הידועה גם בשם כנסיית כל האומות נמצאת בעמק נחל קדרון שבין הר הבית והר הזיתים. עוגב חדש מבונה העוגבים האוסטרי ריגר Rieger מחליף שם עוגב שנבנה כ-40 שנה קודם לכן על ידי האח דלפינו טבואדה בבית המלאכה לעוגבים שבמנזר הפרנציסקאני הגואל הקדוש בירושלים.
(ראה מאמר בפרק "עוגבים ישנים שפורקו).
העוגב החדש הוקם בשנת 2014. הוא גדול יותר מקודמו: הוא מכיל 13 מחללות מחולקות על 2 מקלדות ידיים ומקלדת רגליים אחת.
הפעלת המערכת חשמלית ומבוקרת על ידי מחשב מיוחד לחברת ריגר.

הפוסט עוגב כנסיית גתסמני (גת-שמנים) הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב זה הוא החדיש והאחרון שנבנה בישראל. הוא מחליף את העוגב פרי עבודתו של בונה העוגבים האיטלקי טמבוריני, אשר עבר לאחר מכן שנויים ושיפוצים על ידי האח דלפינו טבואדה. העוגב החדש נבנה על ידי בונה העוגבים האוסטרי ריגר, אותו יצרן שבנה בזמנו את העוגב של כנסיית הקבר הקדוש בירושלים וגם העוגב של כנסיית המולד קתרינה הקדושה בבית לחם.עוגב זה הוא גם הגדול והמודרני ביותר בישראל.
יש בו 44 מחללות על שלוש מקלדות ידיים ומקלדת רגליים.
העוגב מצוייד במחשב בעל פונקציות רבות, כולל מספר רב של זכרונות, מקטעים, נגינה אוטומטית וכו'.
העוגב החדש הוקם בדיוק במקום עמד קודמו, בקצה האחורי של הכנסייה, מאחורי רחבת המקהלה, מוסתר למעשה מאחורי החזית הדקורטיבית של העוגב הקודם.
פרט נוסף וחשוב ביותר: הותקנו בו שתי קונסולות: אחת על הרצפה במרכז רחבת המקהלה, אשר הנה מחוברת לעוגב על ידי כבל חשמלי. השנייה, הנמצאת מספר מטרים מעליה, על מרפסת צרה מאוד, מחוברת לעוגב באופן מכאני. הראשונה משמשת מן הסתם לליווי התפילה והשנייה למתן קונצרטים.
חנוכת העוגב נערכה באביב שנת 2008.
לכבוד העוגב החדש התקיימה סדרת קונצרטים בהם נטלו חלק נגני העוגב המקומיים: האב ארמנדו פיארוצי והאחות אן לורנט וגם הנגנים האיטלקים זנובלו, קומפרין וסיניוריני.

הפוסט עוגב במנזר המושיע הקדוש (סן סלוודור) – עוגב ראשי הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב קטן זה נבנה בשנת 2016 על ידי בונה העוגבים ריגר מאוסטריה וממוקם בקפלת הגולגותא הנמצאת בתוך כנסיית הקבר הקדוש.
הכלי מורכב משתי מקלדות ללא מקלדת רגליים.
יש בו חמש מחללות.
המנעד שלו: מה-דו התחתון עד הרה-3, בסך הכל 51 קלידים לכל מחללת.

הפוסט עוגב הליווי של קפלת הגולגותא בכנסיית הקבר הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגבים היו בשימוש בכנסיית הקבר-הקדוש מאות בשנים אך העוגב העתיק ביותר אשר ידוע לנו עליו הוא מהמאה ה-XVII. המדובר בעוגב שנרכש בעיר ונציה בשנת 1615 ע"י ראש הקוסטודיה לארץ הקודש,מונסיניור בַסִיליוֹ קָפְרַרוֹלַה.

ואכן הצלילים ערבו לאוזני הפחה אשר ציווה שלא יאונה כל רע לנגני-עוגב, דבר שכנראה היה מאוד שכיח בימים אלה.קסים תכופות לפחה של ירושלים בבקשה לאסור על הקתולים להשתמש בעוגב ואף טענו שהם הפכו את הכנסייה הקדושה למקום להופעות בידור. מתברר שהפחה הגיב בצורה מאוד חיובית: הוא ביקש להביא אליו (!) כלי כזה ושינגנו לפניו.נראה שמאז ומתמיד התנגדה הכנסייה האורתודוקסית נמרצות לשימוש בעוגב. עדים רבים מעידים על כך שבמאות ה-XVII ו-XVIII פנו היוונים האורתודוקסים.

אף על פי כן, הצליחו היוונים האורתודוקסים למנוע ב-1756 הקמת עוגב בעל ממדים גדולים (יחסית לתקופה הזאת) בכנסיית הקבר-הקדוש: המדובר בעוגב שנבנה בירושלים על ידי שני אחים ממסדר הפרנציסקנים אשר הגיעו מספרד במיוחד לשם כך (ראה בפרק המתאר את העוגב של המנזר הפרנציסקני הגואל הקדוש). מאז התחלפו שם מספר עוגבים מבלי שהותירו עקבות.

עוגב הליווי שהותקן בכנסיית הקבר הקדוש בשנת 2014 מחליף עוגב איטלקי ישן מאוד מתוצרת טמבוריני Tamburini שהפך קשה לנגינה ובלתי אפשרי לכיוון, לא מעט בגלל להקה גדולה של יונים אשר בחרו להשתכן עליו ואף בתוכו. לעוגב החדש הרכב חלילים דומה לקודמו, 15 מחללות מחולקות בין שתי מקלדות ידיים ומקלדת רגליים. כמו קודמו, העוגב החדש מחובר לעמדת נגינה משותפת לשני העוגבים של הכנסייה. עמדה זו הותקנה בשנת 1982 על ידי בונה העוגבים ריגר Rieger מאוסטריה, בזמן שהוא הרכיב שם את העוגב הראשי הנמצא בחלק העליון של הקופולה. שני העוגבים אכן נבנו על ידי אותו יצרן ועמדת הנגינה המאוחדת מאפשרת שליטה טובה ותאום בין שני הכלים יחד עם נגינה סטראופונית בין הכלי ליווי הנמצא בקומת הקרקע והכלי העיקרי הנמצא בגובה רב מעל הקרקע.

הפוסט עוגב הליווי של כנסיית הקבר הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

העוגב הראשי שייך ל"קוּסטודיה הכללית של ארץ-הקודש", מוסד של המסדר הפרנציסקני הממונה מטעם הכנסייה הקתולית על שמירת המקומות הקדושים.
הוא נבנה ע"י בונה העוגבים האוסטרי ריגֵר. הכנסייה הקתולית נוהגת למעשה מזה שנים רבות לפנות לבונה עוגבים זה, אחד הידועים בעולם, כדי להזמין אצלו את הכלים המשמשים את המקומות הקדושים בירושלים.

הראיה היא שעוגב חדש זה מחליף עוגב אחר שנבנה ע"י אותו ריגֵר עצמו והועבר ברובו כולל החזית המיוחדת שלו בסגנון
אוסטרי רוקוקו מובהק, לכנסיית סן-אנטוּאַן ביפו, שם הוא נמצא עד היום הזה. אגב, בחנוכת העוגב הישן הזה ניגן הנגן אגוֹסטינוֹ
לָמֲה קונצרט חגיגי בו הוא השמיע פינאלה פרי-עטו המבוסס על ההמנון האוסטרי.

העוגב הוקם במקום ב-29 לאפריל 1982. משתמשים בו אך ורק לתפילת בוקר וזאת מפני סיבות הקשורות לתקנות מאוד מיוחדות ונוקשות הקובעות את סדרי התפילה לכנסיות השונות השותפות בבעלות על הבניין. אכן כל חלק של הבניין שייך לכנסייה אחרת והכנסייה הקתולית הרומאית התקינה עוגב נוסף באזור השייך לה ובו נערכות תפילות יומיות אחרי צהרים.

העוגב-הגדול ריגֵר הותקן בגלריה העליונה של הכיפה הבנויה מעל הקבר הקדוש עצמו, ולא ניתן להשתמש בו בשעות היום כי הדבר היה מפריע לתפילות הכנסיות האחרות. ראוי לציין בהקשר זה שהכנסייה הקתולית היא היחידה מבין כל שאר הכנסיות המיוצגות בכנסיית הקבר-הקדוש המשתמשת בעוגב לצורך הפולחן שלה. מעטפת העוגב עשויה אורן לבן פשוט. למעשה, קשה מאוד להבחין בעוגב מלמטה וזאת כנראה הסיבה מדוע לא הושקע בו כל מאמץ דקורטיבי. מאידך האקוסטיקה לשמיעת העוגב בינונית בהחלט, וזאת בגלל מיקומו של העוגב וכנראה בגלל המבנה המיוחד של הכיפה הגבוהה ושל הכנסייה כולה.

הפוסט העוגב הראשי של כנסיית הקבר הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.