העוגב הליתורגי של ההוספיס האוסטרי נבנה ב-1910 ע"י בונה העוגבים ריגֵר
מהעיר יגרנדורף (היום קרנוב) בצ'כוסלובקיה. הוא נושא מספר אופוס 1706. הוא ממוקם על הטריבונה של כנסית ההוספיס. גודל הטריבונה מאפשר לרכז מקהלה קטנה מסביב לנגן העוגב. העוגב נתון בתוך ארגז עץ אלון כהה. החזית כוללת שלושה פתחים מלבניים בחלק התחתון ושלושה פתחים מקומרים בחלק העליון. מעל השער המקומר נמצא צלב באמצע מלבן גדול, ובשני צדדיו מלאך המנגן בחצוצרה, אחד מהם עם כנפיים פרושות מעל לראשו והשני עם כנפיים מקופלות מאחורי גבו.
העוגב נבנה בתקופה שלא היתה עדיין רשת חשמל בירושלים. על כן הזנת האוויר נעשתה על ידי עוזר אשר היה עומד על רגל-עץ הקבועה בצד המכשיר, נאחז בידית-עץ רחבה, ומנפח את המפוח ללא הפסקה כל עוד הנגן היה מנגן. הוא נשאר ללא שינוי עד שבונה העוגבים ריגֵר-קלוס, אותו היצרן אשר בנה את העוגב בזמנו, הוזמן לשפץ אותו. בהזדמנות זו, הותקן מנוע חשמלי המאפשר להפעיל את העוגב בצורה פחות מעייפת.

הפוסט עוגב כנסיית האכסניה האוסטרית הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב ליתורגי השייך למסדר האחיות ציון. נבנה ב-1893 על ידי בונה העוגבים הצרפתי מָדאֵר מהעיר מַארְסֵיי. בונה העוגבים ריגֵר תיקן אותו וגם שינה אותו בשנת 1935. תיקונים ושינויים נוספים בוצעו מאז, כנראה על ידי בית המלאכה לעוגבים של המנזר הפרנציסקאני "הגואל הקדוש" בעי
ר העתיקה. במקלדת הראשונה, מִחללת הצ'לו 8 הוחלפה בקווינטה 2/3 2 ובמקלדת העליונה, המִחללות קול אנוש 8 וקול אלוהי 8 הוחלפו על ידי חליל ארובה 4 ורביעית מאנפף 2.

כל השינויים האלה גרמו למוטציה של ממש באופי הכלי : מעוגב רומנטי צרפתי אמיתי זה נטלו את הגוונים היותר אופייניים שלו. למרות זאת, צלילי העוגב מצטלצלים היטב בבניין לא גדול הנהנה מאקוסטיקה טובה מאוד (הד של שנייה אחת). העוגב ממוקם על הטריבונה של הכנסייה וממלא אותה לחלוטין. דוכן הנגינה עשוי עץ אלון המכוון כלפי הכנסייה. כל העוגב נתון בתוך ארגז עץ אלון כהה.
חלילי מִחללת השליט 8 (Montre  בצרפתית, הווה אומר "תצוגה") מוצגים בחזית הכלי ב-5 קבוצות של 5-9-5-9-5 חלילים. קבוצות ה-5 נתונות בתוך כעין עמודים בולטים העומדים כ"א על גוש עץ דמוי צדף ענקי ומוכתרים כ"א על ידי קוּפוֹלה. העץ חרוט בפרסקו הרץ לאורך חלקו העליון והיוצר במרכז החזית שני שערים מקומרים בהם מוצגים הקבוצות בנות 9 חלילים. הכלי נשאר שנים רבות מוזנח ובלתי נגין עד ששופץ ב-1998 ע"י בונה העוגבים דוּבאי מקנדה, בזכות התרמה שאורגנה על ידו ברחבי קנדה. הכלי שוב זקוק לתיקונים.

הפוסט עוגב כנסיית אקשה הומו Ecce Homo הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב קטן זה נבנה על ידי בונה העוגבים הגרמני אלפרד פוּרר. הוא ממוקם על טריבונה צרה מאוד של קַפֵלת הצלבנים. קפלה זו פונה אל חצר יפהפה אשר אכן נבנתה על ידי הצלבנים והייתה מהווה חלק של כנסיית סנטה מריה הלטינית עד שנכללה במתחם כנסיית הגואל בעת בנייתה ב-1898. קפלת הצלבנים משמשת היום לצורכי הפולחן של הקהילה הלותרנית בשפה האנגלית.
העוגב נחנך ב-1965.
כל העוגב שוכן בתוך ארגז שמידותיו אינן עולות על מידות דוכן-נגינה רגיל

הפוסט עוגב ליווי בכנסיית הגואל הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

הכנסייה הלוטרנית הגרמנית "הגואל" נבנתה ב-1898 לרגל ביקורו של הקיסר הגרמני ווילהלם השני בירושלים.
היה בו עוגב פרי עבודתם של בוני העוגבים הגרמנים דינְסֶה(DINSE) מברלין אשר כלל 21 מִחללות על 2 מקלדות ומקלדת רגלים. העוגב החד כל התקופה הזאת נגנית העוגב הגרמניה אליזבת רולוף עברה לגור בירושלים וניגנה באופן קבוע על עוגב זה. הכלי איננו גדול, אך האיכות המוסיקלית של כל אחת ממִחללותיו מרשימה מאוד. חנוכת העוגב נערכה ב-31 לאוקטובר 1971. בונה העוגבים שוּקֵה מופקד מאז על אחזקת העוגב הנמצא במצב מצוין. ארגז העוגב עשוי עץ מהגוני טבעי, ללא קישוש נבנה על ידי בונה העוגבים הגרמני קָרל שוּקֵה(Karl Schucke). עוגב זה, אחד היפים ביותר בישראל, שימש לעיתים קרובות למתן קונצרטים, במיוחד בין השנים 1980 ו-2008: אכן במשךטים. החלק העליון של החזית מכיל את מִחללות המקלדת הראשית. הוא פתוח כשחלילי השליט 8 מוצבים בחזית. החלק התחתון של החזית, בגובה ראשו של נגן העוגב, סגור בתריסי-עמעום: מאחוריהם מִחללות המקלדת המשנית. העוגב ממוקם על הטריבונה שנבנתה מעל השער הראשי של הכנסייה. הטריבונה בעלת ממדים רחבים המאפשרים לרכז מקהלה של 30 עד 40 זמרים מסביב לנגן העוגב.

הפוסט עוגב הקונצרטים של הכנסייה הלותרנית הגואל הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב הפטריארכט הלטיני הוא כלי איטלקי מהמחצית השניה של המאה ה-XIX כנראה נבנה ע"י בונה העוגבים בַסַאני (Bazzani). דוכן הנגינה שייך לכלי אחר שנעלם בינתיים (נבנה ב-1933 ע"י בונה העוגבים הגרמני סְפֵאט (Spath) מהעיר אֵנְבַך-מֶנְגֵן שבאיזור וורטנברג. הוא נשא מספר אופוס 446). לפני כ-40 עד 50 שנה, העוגב היה זקוק לשיפוצים. אדם בלתי מוכר הציע לבצע את התיקון ו"לייפות" את הכלי. למעשה הוא נעלם זמן קצר אחרי שהוא לקח עתו כמות גדולה של חלילים ! בשנת 1983 האח דֵלפינוֹ טַבוֹאַדה שיפץ ותיקן, השלים את החלילים החסרים, החליף את התמסורת הפנאומטית בתמסורת חשמלית, התקין דוכן נגינה חדש והוסיף מִחללת קול אנוש שנלקחה מעוגב ריגר הישן של כנסיית הקבר הקדוש.
העוגב המקורי היה מונח בטריבונה המרכזית העליונה של הכנסייה, אך האח טבוֹאדה העביר אותו בטריבונה הצדדית הימנית, רחבת הידיים, המוסתרת מהעין, שם הוא מפוזר על הרצפה מבלי להיות נתון בתוך רהיט. יוצא אפוא שהוא איננו מוגן מאבק ומהבדלי לחות וחום. החלילים מונחים על מספר רב של תיבות-אוויר, והגישה אליהם קלה במיוחד. חזית העוגב בנויה מחלילי מִחללת השליט 8. פינוי העוגב מהטריבונה המרכזית מאפשר למקם מקהלה מסביב לנגן העוגב בהזדמנויות החגיגיות.

הפוסט עוגב ליטורגי של הפטריארקט הלטיני הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב ליווי זה נמצא על במה נמוכה שהוקמה בקצה אולם האירועים החגיגיים.
האולם שופץ לא מזמן לצורך זה באחד מבנייני המנזר.
העוגב נבנה על ידי בונה העוגבים הגרמני וואלקר ונתרם למנזר ב-2006.

הפוסט עוגב לימוד/ליווי באולם אירועים של המנזר הגואל הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב זה הוא החדיש והאחרון שנבנה בישראל. הוא מחליף את העוגב פרי עבודתו של בונה העוגבים האיטלקי טמבוריני, אשר עבר לאחר מכן שנויים ושיפוצים על ידי האח דלפינו טבואדה. העוגב החדש נבנה על ידי בונה העוגבים האוסטרי ריגר, אותו יצרן שבנה בזמנו את העוגב של כנסיית הקבר הקדוש בירושלים וגם העוגב של כנסיית המולד קתרינה הקדושה בבית לחם.עוגב זה הוא גם הגדול והמודרני ביותר בישראל.
יש בו 44 מחללות על שלוש מקלדות ידיים ומקלדת רגליים.
העוגב מצוייד במחשב בעל פונקציות רבות, כולל מספר רב של זכרונות, מקטעים, נגינה אוטומטית וכו'.
העוגב החדש הוקם בדיוק במקום עמד קודמו, בקצה האחורי של הכנסייה, מאחורי רחבת המקהלה, מוסתר למעשה מאחורי החזית הדקורטיבית של העוגב הקודם.
פרט נוסף וחשוב ביותר: הותקנו בו שתי קונסולות: אחת על הרצפה במרכז רחבת המקהלה, אשר הנה מחוברת לעוגב על ידי כבל חשמלי. השנייה, הנמצאת מספר מטרים מעליה, על מרפסת צרה מאוד, מחוברת לעוגב באופן מכאני. הראשונה משמשת מן הסתם לליווי התפילה והשנייה למתן קונצרטים.
חנוכת העוגב נערכה באביב שנת 2008.
לכבוד העוגב החדש התקיימה סדרת קונצרטים בהם נטלו חלק נגני העוגב המקומיים: האב ארמנדו פיארוצי והאחות אן לורנט וגם הנגנים האיטלקים זנובלו, קומפרין וסיניוריני.

הפוסט עוגב במנזר המושיע הקדוש (סן סלוודור) – עוגב ראשי הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב קטן זה נבנה בשנת 2016 על ידי בונה העוגבים ריגר מאוסטריה וממוקם בקפלת הגולגותא הנמצאת בתוך כנסיית הקבר הקדוש.
הכלי מורכב משתי מקלדות ללא מקלדת רגליים.
יש בו חמש מחללות.
המנעד שלו: מה-דו התחתון עד הרה-3, בסך הכל 51 קלידים לכל מחללת.

הפוסט עוגב הליווי של קפלת הגולגותא בכנסיית הקבר הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגבים היו בשימוש בכנסיית הקבר-הקדוש מאות בשנים אך העוגב העתיק ביותר אשר ידוע לנו עליו הוא מהמאה ה-XVII. המדובר בעוגב שנרכש בעיר ונציה בשנת 1615 ע"י ראש הקוסטודיה לארץ הקודש,מונסיניור בַסִיליוֹ קָפְרַרוֹלַה.

ואכן הצלילים ערבו לאוזני הפחה אשר ציווה שלא יאונה כל רע לנגני-עוגב, דבר שכנראה היה מאוד שכיח בימים אלה.קסים תכופות לפחה של ירושלים בבקשה לאסור על הקתולים להשתמש בעוגב ואף טענו שהם הפכו את הכנסייה הקדושה למקום להופעות בידור. מתברר שהפחה הגיב בצורה מאוד חיובית: הוא ביקש להביא אליו (!) כלי כזה ושינגנו לפניו.נראה שמאז ומתמיד התנגדה הכנסייה האורתודוקסית נמרצות לשימוש בעוגב. עדים רבים מעידים על כך שבמאות ה-XVII ו-XVIII פנו היוונים האורתודוקסים.

אף על פי כן, הצליחו היוונים האורתודוקסים למנוע ב-1756 הקמת עוגב בעל ממדים גדולים (יחסית לתקופה הזאת) בכנסיית הקבר-הקדוש: המדובר בעוגב שנבנה בירושלים על ידי שני אחים ממסדר הפרנציסקנים אשר הגיעו מספרד במיוחד לשם כך (ראה בפרק המתאר את העוגב של המנזר הפרנציסקני הגואל הקדוש). מאז התחלפו שם מספר עוגבים מבלי שהותירו עקבות.

עוגב הליווי שהותקן בכנסיית הקבר הקדוש בשנת 2014 מחליף עוגב איטלקי ישן מאוד מתוצרת טמבוריני Tamburini שהפך קשה לנגינה ובלתי אפשרי לכיוון, לא מעט בגלל להקה גדולה של יונים אשר בחרו להשתכן עליו ואף בתוכו. לעוגב החדש הרכב חלילים דומה לקודמו, 15 מחללות מחולקות בין שתי מקלדות ידיים ומקלדת רגליים. כמו קודמו, העוגב החדש מחובר לעמדת נגינה משותפת לשני העוגבים של הכנסייה. עמדה זו הותקנה בשנת 1982 על ידי בונה העוגבים ריגר Rieger מאוסטריה, בזמן שהוא הרכיב שם את העוגב הראשי הנמצא בחלק העליון של הקופולה. שני העוגבים אכן נבנו על ידי אותו יצרן ועמדת הנגינה המאוחדת מאפשרת שליטה טובה ותאום בין שני הכלים יחד עם נגינה סטראופונית בין הכלי ליווי הנמצא בקומת הקרקע והכלי העיקרי הנמצא בגובה רב מעל הקרקע.

הפוסט עוגב הליווי של כנסיית הקבר הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

העוגב הראשי שייך ל"קוּסטודיה הכללית של ארץ-הקודש", מוסד של המסדר הפרנציסקני הממונה מטעם הכנסייה הקתולית על שמירת המקומות הקדושים.
הוא נבנה ע"י בונה העוגבים האוסטרי ריגֵר. הכנסייה הקתולית נוהגת למעשה מזה שנים רבות לפנות לבונה עוגבים זה, אחד הידועים בעולם, כדי להזמין אצלו את הכלים המשמשים את המקומות הקדושים בירושלים.

הראיה היא שעוגב חדש זה מחליף עוגב אחר שנבנה ע"י אותו ריגֵר עצמו והועבר ברובו כולל החזית המיוחדת שלו בסגנון
אוסטרי רוקוקו מובהק, לכנסיית סן-אנטוּאַן ביפו, שם הוא נמצא עד היום הזה. אגב, בחנוכת העוגב הישן הזה ניגן הנגן אגוֹסטינוֹ
לָמֲה קונצרט חגיגי בו הוא השמיע פינאלה פרי-עטו המבוסס על ההמנון האוסטרי.

העוגב הוקם במקום ב-29 לאפריל 1982. משתמשים בו אך ורק לתפילת בוקר וזאת מפני סיבות הקשורות לתקנות מאוד מיוחדות ונוקשות הקובעות את סדרי התפילה לכנסיות השונות השותפות בבעלות על הבניין. אכן כל חלק של הבניין שייך לכנסייה אחרת והכנסייה הקתולית הרומאית התקינה עוגב נוסף באזור השייך לה ובו נערכות תפילות יומיות אחרי צהרים.

העוגב-הגדול ריגֵר הותקן בגלריה העליונה של הכיפה הבנויה מעל הקבר הקדוש עצמו, ולא ניתן להשתמש בו בשעות היום כי הדבר היה מפריע לתפילות הכנסיות האחרות. ראוי לציין בהקשר זה שהכנסייה הקתולית היא היחידה מבין כל שאר הכנסיות המיוצגות בכנסיית הקבר-הקדוש המשתמשת בעוגב לצורך הפולחן שלה. מעטפת העוגב עשויה אורן לבן פשוט. למעשה, קשה מאוד להבחין בעוגב מלמטה וזאת כנראה הסיבה מדוע לא הושקע בו כל מאמץ דקורטיבי. מאידך האקוסטיקה לשמיעת העוגב בינונית בהחלט, וזאת בגלל מיקומו של העוגב וכנראה בגלל המבנה המיוחד של הכיפה הגבוהה ושל הכנסייה כולה.

הפוסט העוגב הראשי של כנסיית הקבר הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.