העוגב של כנסיית מנזר הכרמליטים, בסטלה מאריס, על הר הכרמל בחיפה, נבנה ב-1911 על ידי בונה העוגבים האיטלקי קרלו ווג'סי-בוסי. הכלי המקורי היה פנאומטי וגובה של 5 מטרים. המנוע שהוקם מחוץ לבניין שואב פנימה אוויר חם, דבר אשר גרם תקלות רבות לכלי. האח דלפינו טבואדה, מנהל הבית המלאכה לעוגבים במנזר הפרנציסקאנים שבירושלים, פירק את העוגב , העביר אותו אליו ובצע שנויים רבים: הוא החליף את ההנעה של הקלידים ושל המחללות להנעה חשמלית, בנה ארגזי-רוח חדשים, הכניס את המנוע לתוך העוגב וביצע שיפוץ כללי.
העוגב עבר שיפוץ נוסף ב-1963 על ידי בונה העוגבים גדעון שמיר.

הפוסט מנזר נזירות הכרמל, סטלה מאריס, חיפה הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב זה נבנה ב1914 על ידי בונה-העוגבים האנגלי ג'יימס בינס (James Binns) מברמליי ליד העיר לידס. הוא מזכיר מאוד בסגנונו את עוגביו של בונה-העוגבים הגרמני אדווארד שולצה (Edward Schulze) אשר הוערכו במיוחד בצפון אנגליה. אין ספק ששולצה השפיע מאוד על תפישתו המוסיקלית של בינס. מדובר בכלי ליווי קטן בעל צלילים רכים ונעימים. הכלי הוזנח לחלוטין במשך עשרות שנים: חלילים נעלמו, אחרים התעקמו או ניזוקו קשות. העוגב שופץ לגמרי בשנת 1999. הוא משמש היום גם את הצרכים השוטפים של הכנסייה גם לקונצרטים הנערכים שם באופן קבוע.

הפוסט כנסיית ביה"ס האנגליקני יוחנן הקדוש (סנט ג'ון) הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

מר ראובן הכט, אשר יסד ב-1951 את טחנת הקמח "דגון" בחיפה, היה אחד מבכירי הנדבנים של אוניברסיטת חיפה. הוא תרם לאוניברסיטה מוזיאון ארכיאולוגי מן היפים והמרתקים ביותר ואף העביר לתוכו אוסף פרטי של ציורים מהתקופה האימפרסיוניסטית והפוסט-אימפרסיוניסטית. ר. הכט מאוד אהב מוסיקה והוא הקדיש פינה במוזיאון כדי לנהל שם סידרת קונצרטים של מוסיקה קלאסית, בעיקר לפסנתר, מוסיקה קאמרית וסולנים. שנה לפני פטירתו ב-1993, ר. הכט החליט להקים שם עוגב והזמין אותו אצל בונה העוגבים גדעון שמיר. שמיר הבהיר לו שכלי בסדר גודל הדרוש לקונצרטים זקוק לאולם בעל ממדים ואקוסטיקה המתאימים גם להשמעתו ככלי סולן וגם בשילוב עם תזמורת, מקהלה וזמרים או כלים סולנים, החליט ר. הכט להקים אולם מיוחד עבור העוגב, סמוך למוזיאון אבל עם כניסה נפרדת. האולם הזה נבנה ומשמש את אוניברסיטת חיפה כאודיטוריום. הוא מכיל כ-400 מקומות ישיבה והעוגב ממוקם על הבמה ותופס חלק נכבד ממנו. העוגב נחנך באוקטובר 1998 בקונצרט שנתן נגן העוגב הנודע רומן קרסנובסקי.
העוגב, כאמור, ממוקם בצידה השמאלי של במת האודיטוריום. החזית, בסגנון ניאו-גותי, הייתה בזמנו חלק של העוגב שבנה בונה העוגבים הגרמני דינסה עבור הכנסייה הלוטראנית "הגואל" שבעיר העתיקה של ירושלים. החזית של ששה קימורים גדולים העומדים על חלק סגור נושאת שורה של 12 קימורים קטנים יותר. העוגב פתוח בחלקו העליון. העוגב בנוי למעשה משני עוגבים בני 100 שנה ומעלה : חלילי המקלדת הראשית עומדים על ארגז- רוח של עוגב שנבנה ב-1904 ע"י בונה העוגבים האנגלי בווינגטון מלונדון עבור הקתדרלה האנגליקנית סנט ג'ורג' בירושלים. כמעט כל החלילים השייכים למקלדת הראשית מקורם באותו עוגב עצמו, להוציא הדבור '16, הזיקוקין (ממקור הולנדי) והאבוב. המקלדת השנייה עומדת על ארגז-רוח איטלקי עתיק עוד יותר: הוא אכן נבנה ב-1868 ע"י בונה העוגבים יעקובו בצאני ובניו מונציה, ונשמר במצב יוצא מן הכלל עד היום. עוגב זה נבנה במקור עבור כנסיית הקבר הקדוש בירושלים העתיקה. ג. שמיר רצה לשמר עד כמה שאפשר את הסגנון האיטלקי המיוחד של המקלדת הזאת ועל כן הזמין רוב החלילים אצל בונה-עוגבים איטלקי רופטי אשר ייצר אותם לפי האפיון הרשום במסמכים המקוריים של בצאני.
המקלדת הראשית נפרדת משאר העוגב על ידי מערכת תריסים פנימית. מערכת זו מופעלת באמצעות דוושת עמעום. הקונסולה נפרדת מהעוגב כשנגן העוגב מפנה את גבו לכלי. עוגב זה היה אחד משלושת העוגבים עליהם נערך בשנת 2003 הפסטיבל הבינלאומי הראשון לעוגב. (שני האחרים היו העוגב של אוניברסיטת תל-אביב והעוגב של אוניברסיטה המורמונית בירושלים).

הפוסט מוזיאון הכט אוניברסיטת חיפה הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.