עוגב הכנסייה אנטוני הקדוש ביפו נבנה בשנת 1896 על ידי בונה העוגבים האוסטרי ריגר עבור כנסיית הקבר הקדוש בעיר העתיקה של ירושלים. הכלי שייך לקוסטודיה הכללית של ארץ הקודש. הוא פורק והיה ללא שימוש שנים רבות במנזר הפרנציסקאני בירושלים עד שהאח דלפין טבואדה החליט, בשנת 1980, להתאים אותו לכנסייה ביפו. לשם כך הוא הפך את שיטת הנעת הקלידים והמחללות לחשמלית-פנאומטית והתקין קונסולה איטלקית חשמלית. בשנת 1991 האח טבואדה שיפץ שוב את הכלי, הוסיף מחללת של '2 וביטל שורה מתוך מחללת הזיקוקין. הרכב המחללות שונה שוב בשנת 1995 על ידי בונה העוגבים גדעון שמיר. במקלדת הראשונה, מחללות 'Dolce 4 ו-'Decimaquinta 2 הוחלפו בטרצה 3/5 1 ובמאנפף. במקלדת השנייה הפכה ל-Decimaquinta. העוגב יושב על טריבונה מיוחדת שנבנתה מעל לשער הכניסה. הארגז בסגנון יווני עתיק עשוי עץ צבוע. חלילי השליט עומדים במרכז החזית. וילון מיוחד במינו הותקן בחזית על מנת להסתיר את החלילים בתקופת הצום שלפני חג הפסחא.

הפוסט כנסיית אנטוני הקדוש הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב זה שייך לפדרציה הבינלאומית הלותרנית הנורווגית. הוא נמצא ביציאה הצדדית של כנסיית עמנואל ביפו ומשמש לצרכי הפולחן. הוא שיחק תפקיד חשוב בחיים התרבותיים והאמנותיים של העיר תל-אביב וזאת בגלל שזהו העוגב היחיד בכל הכרך של תל-אביב שאורגנו בו באופן קבוע קונצרטים לעוגב וזאת למשך עשרות שנים. יצויין כאן שכל הפעילות רבת השנים ומבורכת הזאת נזקפת לזכותם של ראשי כנסייה זו ובעיקר בזכותו של נגן הבית של הכנסייה, מר חואן אונסיס.
כאמור, גודל היציאה ותכנון הכנסייה מעידים על כך שהיציאה אכן נבנתה בכוונה להקים בה עוגב רחב ממדים ביחס לגודל המבנה כולו.
העוגב הראשון שהוקם היה מתוצרת בונה העוגבים וואלקר מגרמניה. הוא התקלקל, כנראה בשל תנאי מזג האוויר הקשים השוררים בשפלה, והבעלים העדיפו לרכוש עוגב חדש ולא לבצע תיקון יקר למדי. העוגב מתוצרת וואלקר פורק ונרכש על ידי מר מוסקט. גדעון שמיר, בונה העוגבים הישראלי, הפך אותו לעוגב-בית, בביתו של מר מוסקט בפתח-תקווה. העוגב החדש נבנה על ידי בונה העוגבים גרמני פאול אוט מגטינגן בשנת 1977. חנוכת העוגב נערכה אף היא ב-1977. נגן העוגב שניגן באירוע זה היה הנגן הרוסי ואלרי מייסקי אשר עלה לארץ זמן קצר לפני כן. העוגב עומד יחסית טוב בתנאי מזג האוויר (חום ובעיקר לחות גבוהה). הוא נוקה וטופל באופן יסודי בשנת 1994 על ידי בונה העוגבים ארנסט יונקר אשר היה תלמידו של פול אוט. הארגז בנוי מאורן בהיר וכולל שלושה חלקים נפרדים: בצידה הימני של הטריבונה ארגז המכיל את מחללות מקלדת הרגליים. על גדר הטריבונה בנוי ארגז המכיל את מחללות מקלדת הפוזיטיב (מקלדת שנייה). החזית שלו יוצרת חמישה מלבנים המכילים 3-5-3-5-3 חלילים. מאחורי עוגב-גב זה נמצא העוגב הארון העיקרי המכיל את מחללות המקלדת הראשונה. צורת החזית דומה לצורה של ארון הפוזיטיב אבל גדולה יותר.

הפוסט כנסיית "עימנואל" – יפו הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב קטן זה הוא ללא ספק העוגב העתיק ביותר הקיים היום בירושלים: הוא הגיע עד הלום כמעט כפי שהוא נבנה ב-1847 ע"י בונה העוגבים המפורסם ניקומֶדֶה אֶ פְרַטֵלי אָגאטי מהעיר פיסטוֹיה שבאיטליה. הוא שייך לקוּסטוֹדיה הפרנציסקאנית הכללית של ארץ הקודש והוא עומד בחדר אחורי של אולם קבלת הצליינים במרכז התיירות הנוצרי שבשער יפו בעיר העתיקה(מאחורי הכניסה למצודת מגדל דוד). מידות הכלי הן 260 ס"מ גובה על 150 ס"מ רוחב על 70 ס"מ עומק. הארגז עשוי עץ צבוע בצבע אפור עם פסים מוזהבים. בחזית הפתוחה עומדים חלילי השליט בצרוף קישוטי-עץ מוזהבים. הכלי שופץ באופן יסודי על ידי האח דלפינו טבואדה, בונה העוגבים של המנזר הפרנציסקאני הגואל-הקדוש שבירושלים.

הרכב החלילים
העוגב מכיל מקלדת אחת בלבד עם 50 קלידים מה-דוֹ עד הפַה.
אכן, האוקטבה הראשונה מקוצרת (Scavezza) כפי שהיה נהוג באותה התקופה. היא כוללת את התווים הבאים:

מקלדת הרגלים מורכבת אף היא משמונת הצלילים האלה, באותו סדר כמובן. כל אחד מקלידי הרגלים מחובר בסרט בד לקליד הרלוונטי של מקלדת הידיים. אין למקלדת הרגלים כל מִחללת משלה.

הפוסט עוגב כנסיית פטר הקדוש ביפו הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

העוגב היה שיך לזאב שטיינברג ז"ל, נגן ויולה ומלחין ידוע. חבר התזמורת הפילהרמונית של ישראל למעלה מארבעים שנה, הוא גם כתב יצירות מוסיקה קאמרית רבות, רביעיות וחמישיות, וכן אורטוריה שעלילתה מתרחשת בעת כיבוש יריחו ע"י יהושע. רצונו של זאב שטיינברג היה בעוגב קטן ללא מקלדת רגליים דומה לכלי מהמאה ה-XVI שהיה בביתם של הוריו ושזכר אותו כל ימי חייו. לשם כך הוא פנה לבונה העוגבים גדעון שמיר וביקש ממנו לבנות עוגב בעל שש מחללות שיהיו מחולקות על שתי מקלדות. אכן גדעון שמיר בנה עבורו רהיט קטן מצופה פליסנדר. בחלקו התחתון היה מנוע בעל עוצמה נמוכה ומפוח. החלק העליון, שהכיל את החלילים, נשאר פתוח. הכלי נבנה בשנת 1985. בשנת 2011 נפטר זאב שטיינברג והעוגב נרכש ע"י מר…. מאיר עבור בנו גדעון מאיר, נגן צ'מבלו, פסנתר וכיום גם עוגב.

גדעון מאיר פנה גם הוא לבונה העוגבים גדעון שמיר וביקש ממנו להתקין מקלדת רגליים וספסל. כיום, הכלי נמצא בביתו בתל-אביב. החלילים הוכנסו בארון עשוי עץ … והכנה עשויה עץ פוליסנדר בו שובצו שביבי עצים המתארים נוף מהעיר טבריה. החלק העליון של העוגב, המכיל את החלילים, סגור מאחורי דלתות עץ.

הפוסט עוגב הבית של גידי מאיר הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

העוגב שייך למלחין הישראלי עמי מעייני אשר היה שנים רבות מנהל האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל-אביב. הוא נבנה על ידי בונה העוגבים גדעון שמיר. עמי מעייני, אשר הינו גם אדריכל, תכנן בעצמו את עיצוב ארגז העוגב המפריד למעשה בין הסלון ושאר חלקי הדירה. הקונסולה מהווה חלק מחזית העוגב . הארגז נבנה מעץ אשא לבן בסגנון מודרני. מחללת הרגאל נמצאת בחזית, מעל השליט '4 .

הפוסט בית פרופ' עמי מעייני הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

עוגב הקונצרטים של בית הספר למוסיקה בתל-אביב ע"ש בוכמן-מהטה נבנה על ידי בונה העוגבים הגרמני אוילה (Eule) מהעיר באוצן בשנת 2000 ונחנך בשנת 2001. הוא נתרם על ידי מוריס ואנג'לה קליירמונט, וחובבי העוגב בישראל, ובמיוחד באיזור תל-אביב, בו חיים כמחצית מאוכלוסיית ישראל, חבים להם הכרת תודה גדולה מאוד על כך שאפשרו להם לשמוע יצירות לעוגב המנוגנות באולם מתאים, ועל כלי מודרני וגדול המתאים להשמעת כל הרפרטואר של העוגב. ראויה לציון גם העובדה שהאולם עצמו, ולא רק העוגב, נתרם על ידי משפחת קליירמונט ועל כך התודה כפולה ומכופלת. המלחין הישראלי עמי מעייני, מי שהיה שנים רבות מנהל
בית הספר למוסיקה, הוא האיש אשר טיפל בקשר עם התורמים, בתכנון ועיצוב האולם וגם בהתאמת העוגב לאולם. פרופ' מעייני חובב עוגב מושבע : הוא מחזיק עוגב בביתו שבתל-אביב והוא שפתח את שערי
בית הספר למורה לעוגב אלכסנדר גורין בעלייתו לארץ בשנת 1990, והעמיד לרשותו כלי ישן ששופץ במיוחד לשם כך.
העוגב הוקם אם כן על טריבונה צרה של האולם ע"ש קליירמונט, במרכז בניין בית הספר למוסיקה.

הפוסט בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה אוניברסיטת ת"א – עוגב קונצרטים הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.

בשנות השמונים של המאה ה-20 נמסר לבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב (שנקרא אז האקדמיה למוסיקה ע"ש ס. רובין) עוגב ליווי קטן במצב רעוע שנבנה בזמנו ע"י בונה העוגבים הגרמני פול אוט.

הרכב הכלי היה כדלקמן :

הפוסט בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה אוניברסיטת ת"א – עוגב אימון הופיע לראשונה ב-קונצרטים לעוגב | עוגבים | חובבי העוגב בישראל בעמותת אוצר המוסיקה היהודית.