עוגב מס.41 | עוגב הקונצרטים של מרכז האומנויות אלמה בזכרון יעקב
גב' לילי אלשטיין היא היוזמת והמנהלת של מרכז האומנויות אלמה בזכרון יעקב: המרכז משלב מלון מפואר ורחב ידיים עם אודיטוריום המתאים להופעות אופרה, תזמורת פילהרמונית או הרכבי קמרי, וכמובן תיאטרון וריקוד.
היא מתכננת להביא לשם אמנים ידועי שם מכל העולם. גב' אלשטיין סבורה שלא יתכן להקים אולם שכזה ללא עוגב אשר ישרת גם את הופעות האופרה והתזמורת הסימפונית, אך יאפשר כמו כן לארגן רסיטלים לעוגב בהשתתפות נגני עוגב מן הטובים שבתחום הזה.
היא פנתה בעניין זה לאחד מבוני העוגבים הגרמניים המוכר ביותר, מר פיליפ קלייס Philip Klais.
האדריכל הקציב לו חלל לא גדול מעל הבמה, ובונה העוגבים הצליח למקם בו 24 מחללות, בסך הכל 1326 חלילים.
מידות המקום לא אפשרו לו כמובן לבנות מעטפת מעץ, כנהוג בעוגבים הנבנים במקומות רחבים וגבוהים יותר.
הקירות והתקרה של החדר הן המעטפת. תוצאה אחרת של מידות המקום היא שלא ניתן היה להשתמש בצינורות 16' ו-8' פתוחים והיה צורך "לכסות" אותן.
מאידך, כל החלילים המופיעים בחזית בעלי אותו גובה: נמצאים שם האוקטבה וחצי הראשונה של הסובאס 16 מהפדל והאוקטבה וחצי הראשונה של השליט 8 מהמקלדת הראשונה.
כל שאר החלילים הם חלילי דמה ללא כל תפקיד מוסיקלי. הרושם הכללי לגבי הצופה הוא שהחזית עוצבה לכעין וילון מתכתי. הסבר לתופעה הזו יש למצוא אולי בניסיון להיעזר בחלילים הצמודים בחזית כדי ליצור מין וילון במטרה לספק הגנה נגד לחות, חום ואבק.
הקונסולה (עמדת הנגינה) נמצאת מתחת לעוגב, על פרוזדור צר הרץ לאורך ארבעת הקירות של האולם.
הנגן(נית) מפנה את גבו(ה) אל הקהל. הקונסולה עצמה עוצבה בפשטות יתרה: אין בה מכסה-כסוי, אין בה קישוט או אלמנט מעוצב, ואין בה לחצנים ודוושות רבות: יש בה דוושת פיאנו-פורטה (פתיחת התריסים של המקלדת השניה) ושלושה לחצנים להעברת מקטעים ( sequencer). האולם מכיל 400 מושבים.
האקוסטיקה השוררת במקום מתאימה הרבה יותר למוסיקת האופרה או התזמורת הפילהרמונית או הרכב קמרי מאשר לצלילי העוגב. יחד עם זאת, האולם איננו בעל אקוסטיקה יבשה.